התכנית לשיקום הכליות פרק ד' – על התפריט

מתכון קציצות כוסמת ברוטב חלב קוקוס חמצמץ – מתכון של האימא של הנער שהחלים ב 21 יום מאי-ספיקת כליות היא גם צילמה.
המתכון
לוקחים מנת כוסמת מונבטת (7כפות) , 1 בצל קצוץ, 1כרישה (שבושלה מראש במים 20 דקות ונותנים לה להתקרר) מכניסים למג'יק מיקס את הכוסמת ללא נוזלים לטחינה פלוס פלפל צ'ילי לפי רמת החריפות המבוקשת, מוסיפים את הכוסמת לקערת הבצל. גם את הכרישה טוענים במג'יקמיקס , לא להגיע למצב של עיסה אלא מצב קצוץ גס ומוסיפים לקערת הבצל. מתבלים עם: חצי כף כמון, כחצי כף בהרט, 3 כפות שמן זית, לשים עם הידיים עד לקבלת עיסה אחידה. נותנים לזה לנוח רבע שעה ואח"כ מקבבים ומניחים על נייר אפייה משומן מראש ומכניסים לתנור לגג 40 דקות בטמ' 180. ניתן גם לטגן:)
מתכון לרוטב חלב הקוקוס: לוקחים חלב קוקוס (מומלץ הנוזל ולא הקרם של ה8%שומן) מצמצמים בסיר קטן את הנוזל עד לרתיחה , מנמיכים את האש ומוסיפים 2-3 כפות שמן זית, רבע כוס לימון, צ'ילי קצוץ. ממשיכים לבשל ומוסיפים כף שעורה טחונה או כף שיפון מלא ומכבים. לקישוט ניתן להוסיף אפונה ירוקה לרוטב המתוק חמצמץ

חומרים מזינים מספקים כוח והגנה. חלבונים, פחמימות, שומן, ויטמינים, מינרלים, סיבים, קרני השמש, ומים הם כולם חומרים מזינים. אם אין איזון נכון של חומרים מזינים בתזונה, גודל הסיכון לפתח מצבים בריאותיים שליליים ופוחתת היכולת להחלים.

מאמר זה יסביר את רכיבי התזונה השונים שאדם צריך ומדוע.

תזונה

תזונה היא חקר הרכיבים התזונתיים במזון, כיצד הגוף משתמש בהם והקשר בין תזונה, בריאות ומחלות.

תזונה והכנת תפריט תזונה רק יכולים לעזור לשפר את בריאות הכליות ואף להביא להחלמתן, אבל היא יכולה גם לגרום למחלת כליות קשה עוד יותר כשהיא שגויה. עדויות מצביעות על כך שצריכה גבוהה של חלבון תזונתי הגם שמופיעים עדיין בתפריטי תזונה שגויים ובמיוחד ממקורות מן החי, עשויה להגביר את הסיכון למחלת כליות כרונית, להחריב את מלאכת ההחלמה ולמוטט את מדדי ה- GFR, בשעה שניתן להרים אותם עד למעלה – ראו למשל כאן.

בנושא זה כדאי לקרוא את מאמרי על ההשפעה האיומה של חלבון מן החי על הכליות

הנער (15.5) שהגיע לטיפול באי ספיקת כליות לפני 3 שבועות החלים!

כשמתבוננים בתפריטי התזונה וברשימת התרופות של מחלקי הרצפטים והדיאטנים שמייעצים להם אין ספק שאף אחד שם לא מצפה להחלמה וגם לא ראה החלמה של מחלת כליות. עבודת ההזנה המחלימהחייבת להישען על מחקר מדעי. תזונת הכליות ומלאכת הרכבת התפריט היא לא "אמונה אפלה" רק עמוד השדרה של התכנית לשיקום הכליות מאפשר החלמה מדובר בעבודת נמלים והכנה מדויקת של מרכיבי המזון כתרופה. תפריט הזנה נכון בנוי אישית למצב העדכני של כל מבקש החלמה. כך למשל ההרמוניה הנדרשת ליצירה של תהליכי החלמה בקרב מי שיש לו לחץ דם גבוה (מעל 140-90) שונה ממי שסובל גם ממחלת הסוכרת או אם מדדי חומצת השתן שלו מעל טווח הנורמה. כאן אני – ירון מרגולין מציג בתכנית לשיקום הכליות את יסודותיה של ההזנה שאפשרה לי להביא להחלמה של מעל ל 500 כליות. מוזמנים לקורא

חומץ קליפות אננס – הוא למעשה בסיס לברומליין טבעי שמשמש מזון כתרופת על חזקה להפחתת לחץ דם ותיקון דופן העורקים.
ברדיקינין הוא חומר ביולוגי נהדר שהגוף מייצר מהאנדותל שבעורקים להגמשה ושיפור חדירותו. קליפות האננס, חומץ אננס ביתי גם עלי החרדל, חסה, ומיץ אבטיח מעודדים את ייצורו בגוף. הברומלין בן זוגו. והוא גורלי עד כדי מאוד חשוב. והוא, הברומלין מהווה את אחד מיעדי הטיפול לבלימתו של הברנדקינין אם הברדיקינין (חסה, עלי חרדל) מתפרץ ונמצא במצבי יתר, כי כשהדפנות של צנרת גופנו רופפות, בשל גמישות יתר של דפנות העורקים למשל או של צנרת הריאות והעיכול – מתחילות תופעות האימים – זה נושא רחב וכתבתי עליו כאןכאןכאן וכאן. יש ובבדיקות הדם שלך מדד הטסיות גבוה (מ PLT, platelets נמצא מעל ל – 450,000 (K/ul) זו תופעה שמצביעה למעשה על יתר ברנדיקינין. מפזר הרצפטים נותן לך מרשם לתרופות מדללות דם – אספירין. על נזקי האספירין תקראו כבר אצל הרוקחת סוזי כהן הגם שגם אני פרסמתי על נושא זה רבות [מקור]. קליפת האננס היא למעשה האספירין הבריא ונכון לתת לך אותו במצבי טסיות גבוהות. אבל, כדי להשיגו דרושים קשרים כי קשה להשיגו טהור במינונים הנכונים. אנ דורש ממחלימים להכינו בבית בצורת קמח קליפת אננס ועליו במאמר כאן. ל"אספירין" הבריא אין תופעות לוואי. הברומלין די נדיר אבל הוא נמצא בגזע, בעלים ובקליפת האננס. הטיפול המחלים כליות, יתר לחץ דם ושבץ מבקש אותו בדרך כלל את הברדיקינין (חסה, עלי חרדל, גרגרי חרדל, עלי רוקט) לסייע לתהליכי החלמתך. אבל, כשיש לך בצקות או כשמדד הטסיות גבוה התמונה משתנה ואסור ליטול ברנדיקינין אבל נטילתו של הברומלין פשוטה ומחייבת את המציאות הזו –
כפית קמח קליפות אננס וגבעול אננס אותם עליך להוסיף לצלחת הבקר שמכילה: שיבולת שועל 3 כפות ו 2 כפות של שעורה מלאה (מושרת 48 שעות) – ומעט מיץ אלוורה טבעי או כל מיץ שמותר לך בתפריט ההחלמה כולל מיץ מחצי תפוח עץ וכף חמוציות מיובשות (ללא סוכר). מנה כזאת יש לצרוך (ע"פ מצבך) בדרך כלל ברציפות במשך 6 חודשים ויותר – במצבי טראומה נוצר בגוף יותר מדי ברדיקינין ואז נזקיו אדירים והקשה בהם בצקת ריאתית שמביאה למוות גם מוות של חולי כלייה. האננס התגלה כמי שמוריד את רמות הסרום של הברדיקינין. האננס, חומץ אננס, קליפת אננס, קמח קליפות אננס כולם מפחיתים את השפעתו ההרסנית של הברדיקינין ויש לו השפעה על סינתזת פרוסטגלנדין, ובכך הוא פועל גם נגד הדלקת [מקור].

יסודות האכילה הבריאה

באופן מסורתי דרישות ההזנה של גוף האדם התבססו על כמות המזון הדרושה לשמירה על משקל גוף תקין, לענות על צורכי האנרגיה והתזונה של אותו אדם או במקרה של מיקרונוטריינטים לשמירה על רמות תקינות בדם [מקור]. לכל אחד ממרכיבי המזון שלנו פרט לחלב אם, אין מהשפע הנדרש והוא לא יכול לספק את כל אבות המזון הנדרשים לתחזוקת הגוף והנפש. מכאן צמחה הגישה להבטיח, למען בריאותנו וצמיחתם התקינה של ילדנו אספקה רציפה של כל אבות המזון הדרושים. בהמשך לאכול מגוון רחב של מזונות [מקור]. אסטרטגיה זו כוללת בקרבה שימת לב על שומנים בלתי רוויים בריאים, דגנים מלאים, "חבילת" חלבון טובות, בריאה נטולת אנטיביוטיקה לצד פירות וירקות מגוונים; הגבלה של צריכת שומני טרנס ושומנים רוויים, הימנעות מדגנים מעודנים מאוד ומשקאות ממותקים; ונטילת מולטי ויטמין עם חומצה פולית ותוספת ויטמין D כרשת ביטחון תזונתית. חלק מגישה זו קיימת כיום תחת הכותרת אכל נקי [מקור]. 

חומרים מזינים  (nutrient) הם אלו, שהגוף חייב לקבל בתזונה כדי לספק מקור אנרגיה, לשמש לגדילה ולהתפתחות, או לווסת תהליכים בגוף. נוטריאנטים מזינים כוללים פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים גם מינרלים, קרני שמש, מים וסיבים תזונתיים כולם חיוניים. סביב החומרים המזינים נע הנושא המרכזי לספק את כל צרכי הגוף ולהרכיב תפריט תזונתי שמאפשר לו לקיים תפקוד ייחודי וספציפי לו. מרכיב הזנה שזמין לרקמות הגוף בכלל ולאבר נזקק בפרט. מזון, או אותו רכיב נדרש ממנו מגיע אל הריקמה או האבר (דופן העורק, תא עצב, חלבון שמעביר נוטריאנטים, דופן נפרון שנפגעה) באמצעות אכילה (הזנה פומית) ותהליכי עיכול תקינים, ספיגה מצוינת ומעבר תקין של רכיבי המזון לזרם הדם. מערכת הסעה בזרם הדם מתפקדת כאשר היא מניעה את חומרי ההזנה אל האבר ללא הפרעות. וכן כאשר היא מעבירה אליו ואל האזור המדויק שזקוק לו [מקור] וגם כשהיא מפנה ממנו פסולת ורעלים. השטן נמצא בפרטים הקטנים ובכל רגע ורגע, דרך המזון אל האבר הדורש אותו, יכולה להשתבש. בכלל זה אופן הכנתו במטבח, ולפני כן דרך השגתו למשל גידולו – מכל מקום יש לקחת בחשבון שעל כל אחד משלבי דרך המזון ניתן להשפיע. לדוגמה, זיהומים, במיוחד אלו שמאיצים את מעבר המזון דרך מערכת העיכול, אלו הרי אסון ובהחלט יכולים להפחית את יכולתו של הגוף לספוג חומרים מזינים ולהאיץ את איבוד המים והמלחים בגוף. שילוב המזונות הנאכלים יכול להשפיע במיוחד שילוב שגוי על פעולת העיכול והספיגה של ערכי המזון החשובים וכל זאת כשמערכת העיכול תקינה לגמרי. ברזל ממקורות טבעיים נספג בדרך כלל היטב, כלומר הוא עובר ממערכת העיכול לנהר הדם ובעזרתו ממשיך אל האבר שדורש אותו – ואברי הגוף שדורשים אותו מקבלים אל קרבם את מלא מבוקשם. נוכחותן של תרכובות נהדרות, טבעיות, כמו פיטאטים שנמצאים בדגנים וטאנינים שנמצאים בתה, בגלל שהן מעכבות את ספיגת הברזל בגופנו עלולות לגרום לכך שמח העצם, הדורש את הברזל לא יתפקד בשל מחסורו ולכן לא תתרחש אריתרופויזה Erythropoiesis – תהליך יצירת תאי דם אדומים (אריתרוציטים). כי אבר הגוף למשל מח העצם מתחנן לברזל שלא מגיע אליו ובחסרונו אינו יכול לייצר כדוריות דם אדומות וכל זאת כאשר המערכת תקינה ואין חולי, רק שילוב שגוי של מזון בתפריט עצמו. גורמים אחרים, כגון צריכה מוגברת של ויטמין C, יכולים לשפר את ספיגת הברזל ממקורות צמחיים, אבל לשם כך יש לספק אותו במנת המזון [מקור]. הנושא הזה נוסק ל"אנמיה". כיום רפואת הממסד מתמקדת ב"ספיגת הברזל" בדופן המעי הדק העליון והתוצאה לא טובה. מאנמיה אנשים מתים. מחקרים חדשים מצביעים על כך שאנמיה מורכבת וברוב המקרים לא קשורה כלל לספיגת הברזל – על נושא זה פרסמתי – כאן. אנמיה – מחסור בברזל, כשל טיפול והיבטים ביולוגיים חשובים של מחסור בברזל ודרכי החלמה חדשות – מחקר חדש לזכות מחקרים אלה אני מצליח להביא להחלמה של אנשים שסובלים גם ממחסור של ברזל הגם שהוא מופיע בשפע בתפריט שלהם.

אין דפוס תזונה אידיאלי או אוניברסלי. בנוסף לכך יש לדעת כי לגוף יכולת מופלאה להסתגל למצב כולל למחסור בערכים וחומרי הזנה נדרשים.

אוכלוסיות רבות יכולות לשרוד במחסור של סיבים תזונתיים או על צריכת סיבים נמוכה במשך שנים [מקור]. כדי להגיע לכמות היומית המומלצת של סיבים, צריך לאכול כחמש מנות של פירות וירקות מדי יום ולהרבות בצריכת דגנים מלאים כמו: שתי פרוסות לחם מלא או תפוח אדמה גדול בקליפתו. כאשר באים להחלים כליות נושא זה מרכזי כי רוב הפירות אסורים לחולי כליה. עוד על נושא הסיבים אפשר לקרוא במאמרי – סיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים הם בדרך כלל תרופה למחלה. למשל נגד רמות גבוהות של כולסטרול, במיוחד סיבים מסיסים. כאן הם מזון כתרופה. תרופה להפחתת רמות גבוהות של כולסטרול בסרום [מקור] וגם לשיפור השליטה הגליקמית בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 [מקור].

המהפכה של המזון התעשייתי והחקלאיות התעשייתית הובילו לגידול מסיבי בייצור המזון, אך למרבה הצער,  גם הובילה להפחתה בצריכת מזון מלא, כלומר להפחתה דרמטית בתכולת סיבי המזון באמצעות עיבוד מזון על מנת שיהיה קל לאחסן ולשנע אותו. פיתוח המזון המהיר באמצעות טכנולוגיית מזון מתקדמת הגיעה לשיאה בצריכה מוגברת של סוכרים פשוטים, יחד עם צריכה מוגברת של בשר מעובד ושומן רווי. הרווחים הנאים הובילו לרווחה בקרב התעשיינים גם להופעתן של קבוצה של מחלות כרוניות, הנקראות מחלות מערביות: סוכרת, השמנה, אבדן גמישות העורקים, יתר לחץ דם, יתר כולסטרול, אי ספיקת כליות, סרטן המעי הגס ומחלות לב וכלי דם [מקור]. המחסור בסיבים תזונתיים עקב צריכה מועטה של ​​דגנים מלאים, פירות וירקות משותף לכולן. במזון כתרופה אנו מבקשים בראש ובראשונה לחדול מהתזונה שעוררה את החולי ולעבור למזון ביתי שמכיל סיבים תזונתיים שכן תכולת הפחמימות המורכבות של מזונות כאלו מפחיתה את הרעב והתגובות הגליקמיות לדרישה לעוד מנה [מקור]. נושא זה שונה כמו חושך ואור, מהגישה שמבקשת החלמה וזו שמבקשת לעודד את התעשיינים העשירים וגם את תעשיית התרופות שאין בהן צורך. תזונה עשירה בסיבים, במיוחד סיבים מסיסים (הסיבים התזונתיים המסיסים במים מצויים, בין היתר, בפירות, בירקות, בסובין שיבולת-שועל, באיטריות הקונג'אק), קשורה לשיפור בריכוזי השומנים בדם, הגלוקוז והאינסולין [מקור1, מקור2, מקור3]. ובכך היא גם מפחיתה את הסיכון להשמנה, סוכרת, קיצור טלומרים, ופגיעה במיטוכונדריה.          

יודגש כי גם לתזונה עשירה בסיבים חיסרון, לא ברור כיצד אובדים בגללה מינרלים מהגוף. רמות גבוהות של סיבים משפיעות לפעמים לרעה על איזון המינרלים בגוף לכן יש להבטיח צריכה נאותה של סידן, מגנזיום וזרחן [מקור] אצל אנשים שצורכים תפריט עשיר במיוחד בסיבים תזונתיים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. יצוין שאני מעולם, עד כה לא נתקלתי בבעיה זאת ומחלימי הכליות צורכים סיבי תזונה בכמות גבוה. כל המטופלים נמצאים תחת עין בוחנת כל שבוע ואחת לחודש תחת עיני בדיקות דם ומעבדה בבתי החולים. אני מניח שמחסור במינרלים זה נקשר בתפריט הזנה שגוי שהחוקרים לא התמקדו בו.

מזון למוח – כולל גלוטמין (אצת קומבו) אבוקדו, ברוקולי, גלוקוז, חומצות שומן מסוג אומגה 3 (שמן חרדל) וגורמים מעודדי ייצור עצמי במוח של הנוירוטרופי שמקורו במוח (הBDNF גורם חיוני לגמישות המוח, בריאותו וללמידה ולאחסון זיכרון לטווח ארוך). הבנת הבסיס המולקולרי של השפעות המזון על הקוגניציה מסייעת להבין כיצד לתפעל בצורה הטובה ביותר ולכוון את התפריט היומי על מנת להגביר את עמידות הנוירונים (תאי המוח) למפגעים קימים או אפשריים, ולקדם מרחב נפשי מאוזן.  כשהחלבונים הציטופלזמתייםKeap1 ו Nrf2 נחשפים לכימיקלים צמחיים כמו כּוּרכּוּמין או סוּלפוראפן (sulforaphane) המצוי בברוקולי, Keap1 חלבון שנמצא בנוזל התאי במוח, משחרר את Nrf2 שעובר לגרעין התא שם.  Nrf2 התפרסם כחלבון הנעורים בשל כשריו לחדש ולמנוע ניוון תאי, בגרעין הוא משפעל גנים המכילים את הקוד לייצור אנזימים המסלקים רדיקלים חופשיים. סולפוראפן שנמצא בשפע בנבטי הברוקולי מעורר את מסלול ה- Nrf2 שמסלק את עודף הרדיקלים החופשיים מן הגוף [מקור]. עוד על תזונה למוח במאמרי – כאן. מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר: brain food. כאן.

hubs – חומרי ההזנה – בקרב החומרים המזינים שנמצאים במנות מזון כתרופה והם ספציפיים למוח. נמצאים נוטריאנטם בעלי השפעה מיטבית על אזורי מוח עם רמה גבוהה של קישוריות, הנקראים hubs, וכך הם משפיעים גם על תהליכים ורגשות קוגניטיביים. השפעות של גורמים תזונתיים על התפקוד העצבי והפלסטיות הסינפטית נחקרים כיום, כך מסתבר, למשל, שמספר הורמוני מעיים שיכולים לעבור את המחסום ולהיכנס למוח, או שבחלקם גם מיוצרים במוח עצמו, משפיעים על היכולת הקוגניטיבית. בנוסף, רגולטורים מבוססים היטב של גמישות סינפטית, כגון גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF), ואלו יכולים לתפקד כמאפיינים מטבוליים, המגיבים לאותות היקפיים כגון צריכת מזון.

נוגדי תזונה – בן מרכיבי המזון כתרופה נמצאים גם נוגדי תזונה אנטינוטריאנטים Antinutrijent [מקור]. מדובר בתרכובות צמחיות המפחיתות את ספיגת חומרי הזנה ממערכת העיכול [מקור]. אלו הן תרכובות צמחיות המפחיתות את יכולת הגוף לספוג חומרים מזינים חיוניים [מקור]. חומרים כאלו לא מהווים דאגה בקרב אנשים בריאים, אך אלו עלולים להפוך לבעיה בתקופות של תת תזונה, או בקרב אנשים צמחוניים או מחלימים המשתמשים בתפריט חלבונים חיים – צום חי – שמבוסס בעיקרו על דגנים וקטניות. יחד עם זאת אנטי-נוטריינטים, בנסיבות מסוימות, בכלל זה חומרים נוגדי תזונה כמו פיטט – חומצה פיטית (Phytic acid – שקדים ואגוזים, שומשום – טחינה)  וטאנינים עשויים להיות בעלי השפעות בריאותיות מועילות גם כן [מקור1, מקור2, מקור3].

כאשר מדברים על צום חי מקפידים למיין את החלבונים לחלבונים יותר איכותיים ופחות – בנושא זה כדאי לעיין במאמרי על הנאטו

נאצ'וס כתרופה – דני אבא של הנער שהחלים מאי ספיקת כליות ב- 21 ימים הכן לו נאצ'וס, צילם, שלח אלי ורשם: הכנו לבן כמות שתספיק לו לכל היום. עם 3 כפות פסיליום. (פסיליום הוא תוסף טבעי ומאוד מומלץ של סיבי תזונה) יצא מעולה. הנאצ'וס מכילים פסיליום ומתאימים למי שמתקשה ליטול אותו כאבקה טריה.
נאצ'וס של אבא מתכון: טורטיה: 1. 6 כפות שיבולת שועל טחונה. 2. כף שעורה מונבטת קלויה על מחבת טחונה. 3. 3 כפות פסיליום. 4. מעט כמון. 5. כף שמן זית. אופן ההכנה:  מערבבים ביד עם השמן בקערה מוסיפים מעט מים וממשיכים לערבב (עד חצי כוס) לקבלת גוש בצקי. 2. משטחים עם מערוך על נייר אפייה הכי דק שאפשר. 3. אפייה בחום של 180 מעלות עד שנהייה קריספי (15-20) דקות. 4. אפשר להגיש עם ממרח אבוקדו ובצל. בתיאבון  הערה: הכנו לבן כמות שתספיק לו לכל היום. עם 3 כפות פסיליום. יצא מעולה

חומצה פיטית זו חומצה שמהווה בעצם את מאגר הזרחן והאנרגיה של הגרעין, כך שיהיה לו אנרגיה זמינה לתהליך הגדילה. הבעיה בחומצה זו היא, שהיא מעכבת ספיגה של מינרלים רבים, במיוחד אבץ וברזל, אך גם מגנזיום, נחושת, וסידן. כך היא פוגעת, בן השאר, ביצור כדוריות דם אדומות, המוגלובין וחוזק העצם [מקור]. יחד עם זאת נמצא שדווקא הפיטאט (phytate) מגן על הגוף בפני הסתיידות ויצירת אבנים בכליות ומסייע בהורדת רמת הגלוקוז והשומנים בדם [מקור].

מעטים יודעים שגם חלבונים, כמו מעכבי טריפסין ואפילו חומצות אמיניות מקטניות (ההמגלוטינינים שבקטניות – hemagglutinins) [מקור], יכולים להיות גם נוגדי תזונה Antinutrijent [מקור].

גורמים אנטי-תזונתיים כגון גלוקוזינולטים (glucosinolates) עשויים להופיע באופן טבעי, בחומצות האמיניות שמקורן בחרדל, לפתת, ברוקולי וכרוב [מקור].יודגש כי הגלוקוזינולטים, מצויים למזלנו בשפע בחלקים אכילים של המצליבים (Brassicaceae) ונחשבים כבעלי הסבירות הגבוהה ביותר לשמור על בריאות האדם באמצעות צריכה מתמשכת [מקור]. הגלוקוזידים שבמצליבים מקושרים ל-S. ביניהם גם מעכבי טריפסין (האנזים החשוב לקליטת חלבון בגוף מהמזון.) והמגלוטינינים שהוזכרו כנמצאים בקטניות וקשורים בצימות; התלכדות; הידבקות או היצמדות של תאי דם אדומים, ויש בכך ברכה גדולה. גם בטאנינים (tannins) שבקטניות ובדגנים, הם נמצאים ובפיטאטים בדגנים ובזרעי שמן, ובגוסיפול (gossypol) שבמוצרי חלבון מזרעי כותנה [מקור]. הם מערערים על יציבות בלוטת התריס ועלולים לעורר פעילות יתר בה כמו כן, צריכה של ירקות דוגמת נבטי ברוקולי, ברוקולי, כרוב וכרובית או עלי חרדל המכילים גלוקוזינולטים עשויה להפחית את הסיכון לקרצינוגנזה (מחלה של המנגנון הגנטי של התא) [מקור] ולמחלות נוספות [מקור]. גורמים אנטי-תזונתיים עשויים להיווצר גם במהלך עיבוד חום/אלקליין של מוצרי חלבון, מה שמניבים תגובת מייאר – תגובת מייאר היא תגובה כימית בין חומצת אמינו לסוכר מחזר המתרחשת בדרך כלל בחום. גם בעקבות צורות מחומצנות של חומצות אמינו גופרית, חומצות אמינו D וליזינואלנין (LAL, נגזרת חומצת אמינו לא טבעית).

נמצא כי נוכחותם של רמות גבוהות של מעכבי טריפסין תזונתיים מפולי סויה, שעועית אדומה מסוג אזוקי או אחרות עלולים לגרום להפחתה משמעותית בעיכול חלבון וחומצות אמינו (ולהגיע עד אל הפחתה של  50%) עוד בנושא זה כאן.

באופן דומה, נוכחות של רמות גבוהות של טאנינים בדגנים, כמו סורגום וקטניות, כמו פול (Vicia faba L.) [מקור], עלולות לפגוע בתהליכי העיכול של החלבון ושל חומצות אמינו (עד 23% פחות).

מזונות שמכילים ויטמין C, כמו תפוחי אדמה, ברוקולי, קיווי, תפוח עץ, עלי קייל, אננס, תותים ופלפלים מבטיחים הגנה על בריאותך. מקור הצילום בצילום מסך מכאן.

ויטמין C מקטין השפעה של חומצה פיטית!  הוא אנזים phytase שמפרק ומנטרל את  phytic acid בבעלי חיים, באופן טבעי. באדם הוא נעדר, האדם זקוק ליטול אותו ממזון. אבל ויטמין C מקטין את ההשפעה שלה על ברזל, לכן כדאי תמיד להוסיף מעל כוסמת ירוקה מונבטת שמומלצת לך כמזון תרופה, לימון סחוט טרי, הוא מכיל כמות גדולה של ויטמין C כך אפשר לצמצם את השפעותיה השליליות של  החומצה הפיטית [מקור].

טאנינים (Tannins) הם נוגדי הזנה ופוליפנולים מסיסים במים [מקור]  מקור המילה טאנין הוא במילה הגרמנית העתיקה tanna, שפירושה עץ אלון או עץ אשוח. מדובר בפולי-פנולים (מכילים פנול) שנמצאים בצמחים, ובין השאר בקליפות ענבים, בחרצניהם ובשריגי הגפן, ברימון, אפרסמון, בננה, בלוט, תה, תמרים וביין אדום [מקור]. העפיצות שיוצר הטאנין היא זו שגורמת לנו להרגיש תחושה של יובש בפה כאשר אנחנו נוגסים בפרי שהוא עדיין בוסר או מתענגים על כוסית יין אדום [מקור]. טאנינים עשוי להיות מאוד חיוביים לתהליכי הבראה וזאת בשל תכונות נוגדת החמצון שלהם, נושא חשוב כשמדובר בהגנה ותיקון נגד פעילותם של רדיקלים חופשיים והתמודדות עם נזקי חמצון תאי, כולל חמצון שומנים. דווח כי יצירת רדיקלי סופראוקסיד (על-חמצן Superoxid) מעוכבת על ידי טאנינים ותרכובות קשורות – נושא מרכזי בתהליכי החלמה של הכליות.

חביתת קמח עדשים (אפשר גם קמח חומוס) עם פקנוגנול, כורכום, קרי, פפריקה, לוף (עלים קצוצים) ובצל מטוגן. מטגנים בצלמעם לוף. מערבבים בקערה 5 כפות קמח חומוס עם תבלינים, סיבים תזונתיים ומה שאוהבים. מוסיפים מים (7 כפות) תחילה להגיע לבלילה מימית, מוסיפים 2 כפות שמן ועוד מים, את הבצל המטוגן מערבבים, בודקים אם יש להוסיף עוד מים לבלילה נוזלית כטחינה ושופכים למחבת חם לטיגון מעל מעט שמן קנולה או שמן זית. משנפרדת החביתה לאחר כ2 דקות הופכים אותה ומגישים חם. אני מעביר אותה לצלחת גבוה, שופך אותה מהמחבת ומניח עליה את המחבת מהיר הופך אותה אליה להמשך בישול של עוד כ 2- 3 דקות , קל להכנה, טעים ובריא. צילם ירון מרגולין

פוליפנולים (polyphenols) הם חומרי-תזונה מקובלים במנה מהצומח. שמם של הפוליפנולים התפרסם בשל יכולת ההגנה שלהם על מערכת העצבים שלנו מפני נזקים. החלק הקשה נובע מכך שבמשפחת הפוליפנולים קיימות מעל 5000 תרכובות שונות ולא תמיד מי שמשתמש בהם יודע אם זה המוצר שיסייע למשל למנוע אלצהיימר.

אורן הסלע – ברחוב הנשיא שעל הכרמל – חיפה הוא מקור מעולה ל OPCs, מזון על. מתכון סודי להכנתו שמכונה פקנוגנול ביתי במאמר שפרסמתי – זכרו להשרות את קליפות העץ במשך לילה שלם (קליפה של אורן הסלע, או אורן קנרי). להקפיא 3 ימים במינוס 20 מעלות. צילם ירון מרגולין

פוליפנולים – Oligomeric Proanthocyanidins (OPCs) – מזון על

 Proanthocyanidins פרואנטוציאנידינים הם סוג של פוליפנולים המצויים בצמחים רבים, כגון חמוציות, אוכמניות וזרעי ענבים, שמוגשים בתפריטי החלמה כ”מזון כתורופה”. מבחינה כימית, הם פלבנואידים אוליגומרים (oligomeric flavonoid) [מקור]. רבים הם אוליגומרים של קטצ'ין ואפיקטכין ואסטרים של חומצה גאלית שנמצאת בפרי. פוליפנולים מורכבים יותר, בעלי אותו אבן בניין פולימרי, יוצרים את קבוצת הטאנינים.

ז'אק מסקווייר (1922-2009 Jacques Masquelier) חשף אותם בקליפת עץ האורן ובזרעי הענבים ומחזיק בפטנט (מאז שנת 1947) על טכניקות למיצוי של פרואנטוציאנידינים אוליגומריים [מקור] הם מכונים גם OPCs ומשמשים בתפריטי ההחלמה לשפר את זרימת הדם, להפחית תסמינים של סוכרת, ולהקל על נפיחות במפרקים, ולחסל בצקות. OPCs מנוצלים גם כדי להפחית לחץ דם גבוה, לשפר את תפקוד הוורידים, בשביל להקל על נפיחות, ורידים בולטים; וכדי לתמוך בירידה במשקל. ניתן לקחת אותם באמצעות זרעי ענבים או קליפת אורן. ניתן ליטול זרעי ענבים וקליפת אורן כאבקת פקנוגנול,  או תמצית. הם יכולים לשמש גם כג'ל או שמן.

פיקנוגנול ביתיפקנוגנול מכיל כ-oligomer proanthocyanidin complexes (OPC) או אוליגומרים פרוציאנידוליים (PCOs). חומרים דומים (אך לא זהים) נמצאים גם בזרעי ענבים. היתרון בהכנה ביתית בשל העובדה שמוצרים נרכשים בעלי שם זהה כללו פרופורציות שונות של חומרי הזנה כאלו. צילם ירון מרגולין

מתכון להכנת פקנוגנול – נמצא כאן.

פקנוגנול מכיל כ-oligomer proanthocyanidin complexes (OPC) או אוליגומרים פרוציאנידוליים (PCOs). חומרים דומים (אך לא זהים) נמצאים גם בזרעי ענבים. היתרון בהכנה ביתית בשל העובדה שמוצרים נרכשים בעלי שם זהה כללו פרופורציות שונות של חומרי הזנה כאלו.

OPCs הם לא כימיקל יחיד, אלא קבוצה של תרכובות הקשורות זו לזו. מספר מקורות מזון מכילים כימיקלים דומים: יין אדום, חמוציות, אוכמניות, אוכמניות, תה (ירוק ושחור), דומדמניות שחורות, בצל, קטניות, פטרוזיליה (אסורה לחולי כליה) ועוזרר. עם זאת, רוב תוספי OPC עשויים מזרעי ענבים או מקליפת האורן הימי. שני מקורות ה-OPC הללו מובילים למוצרים שאינם בהכרח זהים בתפקוד, אם כי נראה שיש הרבה קווי דמיון.

בקליניקה שלי במקרים מסוימים אפשר להגיע למינון של 3000 מ"ג ליום. מינון זה מורשה רק בקרב מחלימים שמגיעים אחת לשבוע לבדיקה שהפקנוגנול מתפקד בגופם כראוי. 

למחלימים עצמאיים השתמשו במינונים של 150 עד 300 מ"ג מדי יום [מקור].

ליגננים הם חלק מהמיקרו-נוטריינטים

העניין בפוליפנולים מתמקד במידה רבה בתרומת פעילותם נוגדת החמצון למניעת הפרעות שונות, לרבות מחלות כלייתיות, לב, כלי דם, אלצהיימר וסרטן. פוליפנולים הם המיקרו-נוטריינטים שהוזכרו לעיל. הם מסווגים לקבוצות, כגון סטילבנים, פלבנואידים, חומצות פנוליות, וליגאננים או ליגנאנים (lignans).

הליגנאנים, בעלי מבנה כימי דמוי סטרואידים ומוגדרים כפיטואסטרוגנים, מעניינים במיוחד את החוקרים. היתרונות הבריאותיים המיוחסים לליגנאנים עצומים ובהם הגנה בפני מחלות לב, תסמיני גיל המעבר, אוסטאופורוזיס, אי-ספיקת כליות וסרטן השד.  עם זאת, צריכת מזונות עשירים בלינאנים, לעתים מזיקה ומשתנה בהתאם לסוג התזונה, ההרכב הכולל שלה והמערך ההרמוני שהיא יוצרת עם ובגוף. כתוצאה מכך, ובהתבסס על הממצאים האחרונים [מקור]. טחינה אסורה לחלוטין לחולי הכליות. הטחינה מחבלת בתקינותן של דפנות העורקים וצנרת הכליות. היא עוצרת את גמישות צנרת הכליות והורסת כך ובהדרגה אותן – הסזמין (Sesamin) הוא ליגאן lignan (ליגנאנים הם תרכובות הקשורות לסיבים שנמצאים במשפחות צמחים רבות וקשורים למשל, בזרעי פשתן לסיביהם, כך גם בטחינה, או נכון יותר בשומשום שממנו מכינים טחינה.) הליגאנים שנמצא בשומשום הם המקור לבעיה. הסזמין יכול לעכב סינתזה חיונית לבריאותנו של 20-HETE הממונה על בריאותן של דפנות העורקים ומונע יתר לחץ דם בגוף. על נושא זה כתבתי בהרחבה במאמרי: "יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל" – כאן. אפשר לסכם ולומר כי בסך הכל, המחקרים המצוטטים כאן מספקים ראיות חזקות לכך שסינתזת צינורות הכלייה ופעולות של 20HETE פשוט מגוננים על הכליות, על רמות הסוכר בדם, על שרירי צנרת העורקים ולכן גם על יתר לחץ דם. אלא שאותו שסזמין (Sesamin) ליגאן שנמצא בשומשום, הנחשב למזון בריא ביותר, יכול לעכב סינתזה חיונית זו של 20HETE החשובה כל כך לבריאותינו ולמנוע כך ממך את האפשרות שכל הטוב הזה יתרחש בגופך. רוצה לומר יכולותיו של הסיב התזונתי שבטחינה להרוס תהליכי החלמה ושיקום דורשים להימנע מטחינה ובהמשך גם מסטייק אנטריקוט שגם הוא, מסיבותיו, מעכב ייצור של 20HETE.

חומץ אננס – רוצה לדעת כיצד להכין תרופה ביתית, אנטי-דלקתי מקליפות האננס?

המדענים ערים לכך שקיימת אפשרות לסלק לחלוטין חומרים מזינים שיש בהם לפגוע באמצעות הנדסה גנטית; עם זאת, לשני החומרים הללו עשויות להיות השפעות חיוביות (כנזכר קודם: פוליפנולים מפחיתים את הסיכון להתפתחות סרטן, מחלות לב או סוכרת ואי ספיקת כליות), סברה אומרת כי שינויים גנטיים יכולים, אול גם ליצור חומרים מזינים עשירים יותר, אך לא ברור אם ישפרו את בריאות האדם או יחבלו בה [מקור].

שורש מיניהוט או פקעת קסווה מקור הצילום ויקיפדיה – כאן

תסיסה – שיטות מסורתיות רבות להכנת אוכל, כגון תְסִיסָה, והשריה מעלים את הערך התזונתי של מזון צמחי על ידי הפחתת חומרים מזינים מזיקים (חומצות פיטיות, פוליפנולים, חומצה אוקסלית) [מקור]. שיטות הכנה כאלה נוכחות בקהילות בהן דגני בוקר וקטניות מהווים חלק עיקרי בתזונה [מקור1, מקור2]. דוגמא לכך בהכנה של תסיסת קסווה (מפקעות קסווה בעברית מניהוט מצוישיח מעוצה בעל פקעת עתירת עמילן, ממשפחת החלבלוביים שמקורו באמריקה הדרומית. גדל במפרץ מכסיקו ובמערב-מרכז ברזיל.) ליצרת קמח [מקור]: תסיסה זו מפחיתה באופן משמעותי את הכמות הרַעֲלָן שבפקעות וכן את נוגדי התזונה בפקעת הcassava [מקור].

למאמרי: יתר לחץ דם – שינוי פרדיגמה וגישות חדשות – לחץ דם גבוה וטיפול טבעי ללא תרופות לאחר שטיפול תרופתי נערץ כשל כאן.

חיידקים במזונות המותססים חיוניים לחיים שלנו – אומר דרק דלינג'ר (Derek Dellinger) מי שחקר את תזונת התסיסה [מקור]. יוגורט, כפיר, כרוב כבוש, טמפה, נאטו ומיסו כולם מזונות מותססים שמוכרים כיום – ושיבולת השועל? בצילום שיבולת שועל מותססת עם אוכמניות טריות (צילום מסך מ"Why Oatmeal Could Be Your Favorite Meal" כאן)

אין דפוס תזונה אידיאלי או אוניברסלי.

בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן, אחראית על ייצור של טירוזין, יוד, והורמונים T3 ו- T4.) – דורשת תזונה משלה ולא פעם היא לא מסתדרת עם מה שמתאים לאיזון הכליות. כך הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, רגישים ביותר לגלוקוזינולטים (שהוזכרו למעלה כנמצאים בלפת, בחרדל ובכרוב – גורמים לניחוח חריף של כמה צמחים, לרוב הם מגוננים על צמחים ממשפחת המצליבים מפני בעלי חיים Glukosinoláty) ולהם מומלץ שלא לצרוך כרוב, נבטי ברוקולי, כרובית, ונבטי בריסל גם חזרת, צלפים וצנוניות הגם שהם נמנים על מזונות העל החשובים ביותר לבריאות הכליות ולבריאותנו בכלל. צילום מסך [מקור]. מזון שמחזק את בלוטת התריס: אצות ווקאמה (יוד) אגוז ברזיל (ניקוי רעלים, סיליקה) ואבוקדו גם שעועיתפול, ומוצרי סויה, בשל .הטירוזין שנמצא בכל האחרונים

בנוסף לכך לגוף יכולת מופלאה להסתגל למצב כולל למחסור בערכים וחומרי הזנה נדרשים מה שנחשף בשלב מאוחר יותר כאסון רפואי.

הכמות העצומה של נתונים שנוצרים על ידי צרכי המזון על ידי מגוון רחב של תאי גוף, תאי עצב, סינפסות, רקמות, אנזימים, נוזלי הובלת מזון, נוזלי פינוי פסולת (מערכת ניקוז), החומר הנוזלי שבסינפסות,  נשאי מזון, יוצרי אנרגיה ומחסני אגירה הופכים את הנושא למרחב ענק של מחקר בו פועלים חוקרי מזון ותזונאים גם יחד עם ממצאים סותרים לפעמים, הכפכפים לכאורה בהמלצות, וחלקן מבוסס על מה שמיטיב עם תעשיית המזון ולא עם הגוף והדברים הגיעו לידי כך שגם התלמידים המבריקים בבתי ההשכלה תחת אלו נכשלים בתחום הרכבת המזון כתרופה.

"הנאמנים של גילדת עושי הבגדים", רמברנדט, 1662 – מקור הצילום ויקיפדיה

מידע מוטעה נדחס אל תוך ספרי דיאטה אל מאמרי תזונה בתקשורת ואלו בהחלט יכולים לגרום לכל נושא ההזנה להיראות כאילו איש לא מבין את היסודות של אכילה בריאה [מקור] אני מבקש להדגיש כי לא מדובר בנבכי הפיזיקה של החלקיקים, אבל גם לא בתורת גולי בבל (במאות השלישית עד החמישית לספירה, מתקופת רב ושמואל עד חתימת התלמוד הבבלי) שהכירו שהעולם שטוח ולא את גוף האדם. דברי הרפואה מפוזרים שם על פי רוב הספר אגב דיון הלכתי, סיפורי חכמים ואגדות. 

כותבי רפואת התלמוד לא רשמו רצפטים הם חיו תחת השלטון הפרסי ושיטת הריפוי שלהם הייתה בהתאם ולא עברו רנסנס במאה ה- 14 או וכפי שכל תחומי המדע עברו מהפכה מהותית מהמאות ה- 16-17 הם נשארו מאחור. רוחם שורה על רבים בקרבנו גם אם אינם ערים לכך [מקור]. התלמוד אם כך מייחס למחלות סיבות הבאות מחוץ לגוף כמו כוכבים, שדים , רוחות רעות או "עונש משמיים", בהחלט לא תזונה. יצוין כי הרמב"ם בספר הרפואה שלו: "פרקי משה"  התעלם לחלוטין מרפואת התלמוד והתייחס בהקשר זה רק להיפוקרטס ולגלנוס: " ואלו הפרקים אשר העמדתים, לא אומר שחיברתים, אבל אומר שבחרתים, וזה שאני לקטתים מדברי גאלינוס, מכל ספריו, (שם). אברהם בנו של הרמב"ם רשם בהקדמת הספר עין יעקב, שאין לקבל את דברי הרפואות של חז"ל ללא בדיקה ואימות: "דע  כי אתה חייב לדעת – כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה ולישא פני אומרה ולקבל דעתו בלי עיון והבנה  לענין אותו הדעת אם אמת איתה או לא, שזה מן הדעות הרעות והוא נאסר מדרך התורה ומדרך השכל … כיוון שאנו מוצאים להם (חז"ל) אומרים שלא נתאמת ולא נתקיימו בגמרא דיברי הרפואות  וכענין אבן תקומה [שבת סו ע"ב]  שאמרו (חז"ל), שמונע להפיל הנפלים שלא נתאמת". אין ספק שהרמב"ם הבחין שמדובר בשטויות ולכן הכריע שדברי הלכה שהוכרעו בתלמוד מחייבים את היהודי שמעיין בהם וקיבל עליו את ההלכה היהודית, אך דרכי הרפואה שהם צורכי הגוף ואינם נוגעים להלכה, כמעשה חולין (מסחר למשל) אלו נידונים לדעת הרמב"ם ואין לשמוע ולקבל דבריהם בדיוק כפי שנוהגים בדרכי פרנסה, מלאכת כפיים וכלכלה שאינם נלמדים מחז"ל. חבל שלא מרחיבים כיום על דברי השטות שרשומים שם על כלל הדברים. 

המקרונוטריינטים  – האם התפריט שלכם מתאים למקרוס שאתם צריכים לספק לגופכם?

המונח מקרוס (Macros) מתייחס למקרונוטריינטים – סוג של תרכובות כימיות הנצרכות בכמויות גדולות ומספקות אנרגיה. ששת המקרונוטריינטים הם: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים , מינרלים, וויטינים.  

חומרים מזינים והיכן למצוא אותם

חומרים מזינים מסווגים כפחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים או מינרלים. מים וסיבים תזונתיים הם גם חיוניים. לכל רכיב תזונתי תפקידים ספציפיים והוא זמין לרקמות הגוף באמצעות תהליכי העיכול והספיגה [מקור].

Nutrients are classified as carbohydrates, fats, proteins, vitamins or minerals. Water and dietary fibre are also essential. Each nutrient has specific functions and is made available to the body tissues through the processes of digestion and absorption

תזונאים משתמשים ברעיונות מביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה וגנטיקה כדי להבין כיצד חומרים מזינים משפיעים על גוף האדם. בעזרת טכניקת לחיצות ההחלמה, שיסדתי אפשר לגלות מהר מאוד מה מזין, מה מעכב ומה גורע – תזונה מתמקדת גם כיצד אנשים יכולים להשתמש בבחירות תזונתיות כדי להפחית את הסיכון למחלות, להוריד טריגליצרידים הוא אחד מנושאי התזונה, כך גם לגבי כולסטרול, סוכרת ויתר לחץ דם – מה קורה אם לאדם יש יותר מדי או מעט מדי של רכיב תזונתי, וכיצד אלרגיות פועלות.

המקרונוטריינטים

פחמימות הן מקור האנרגיה הבסיסי. הם נעים במורכבות מסוכרים פשוטים ועד עמילנים מורכבים. סוכרים נמצאים במזונות מתוקים כמו דבש, בחלב ובפירות. מקורות עיקריים של עמילנים כוללים דגנים, ירקות שורש, קטניות (שעועית, עדשים, אפונה) וכמה פירות כמו פלנטנים ובננות.

שומנים ושמנים תזונתיים הם מקורות אנרגיה עשירים ומספקים חומצות שומן חיוניות. ניתן להשיג אותם גם מבעלי חיים וגם מצמחים. מקורות מהחי כוללים בשר שומני, עופות כמו ברווז ואווז, חמאה, גהי ודגים שמנים. מקורות צמחיים כוללים זרעי שמן (חמניות, חריע, שומשום), אגוזים וקטניות (בוטנים, סויה).

חלבונים, שהם שרשראות ארוכות של חומצות אמינו, מהווים חלק גדול מהחומר המבני הבסיסי של הגוף; הם נחוצים לצמיחתו, לתפקודו ולתיקון. הגוף יכול לייצר חומצות אמינו רבות אך חלקן, הנקראות חומצות אמינו חיוניות, חייבות להתקבל מהמזון. מזונות שונים מכילים כמויות משתנות של אלה. מוצרים מן החי הם מקור עיקרי, אך תערובת של מקורות צמחיים יכולה לספק גם את צורכי הגוף. מקורות עשירים לחלבונים כוללים בשר, דגים, מוצרי חלב, קטניות, אגוזים ודגנים.

ויטמינים חיוניים למעשה לכל התהליכים הכימיים של הגוף ולשמירה על בריאות ושלמות רקמת הגוף. הם נדרשים בדרך כלל בכמויות קטנות, אך יש לצרוך אותם באופן קבוע מכיוון שרבים מהם אינם מאוחסנים היטב בגוף. ויטמין A נמצא רק במוצרים מן החי, במיוחד בכבד, ביצים וחלב, אך פירות וירקות רבים כמו גזר, מנגו ופפאיה מכילים קרוטנים, כימיקלים שהגוף יכול להמיר לויטמין A. מקורות טובים לויטמין C הם פירות וירקות . קומפלקס B נמצא בדגנים, קטניות, בשר, עופות ומוצרי חלב.

מינרלים חיוניים למבנים כמו עצמות ושיניים (סידן) ולתהליכים כמו העברת אנרגיה (ברזל) ותפקוד הגוף והמוח (יוד). אנו זקוקים לכמויות גדולות יחסית של מינרלים מסוימים, כגון סידן – הנמצא באפונה ושעועית, חלב, בשר וגבינה – וכמויות קטנות בהרבה של אחרים, כגון ברזל – הנמצאים בבשר, דגים ורכיכות, ירקות עלים ירוקים כהים ואגוזים. .

מכיוון שלרוב יש צורך בוויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות בלבד, הם נקראים מיקרונוטריינטים.

האינדקס הגליקמי
התגובה הגליקמית מתייחסת לעלייה הניתנת למדידה ברמת הסוכר בדם לאחר צריכת פחמימות בתפריט המזון. ככל שהעלייה הגלוקוזית שהמזון יוצר לאחר הארוחה יותר גדולה, כך הערך הגליקמי שלו עולה. דגנים מזוקקים מאוד גורמים לעלייה כללית מהירה יותר וגדולה יותר ברמת הסוכר בדם מאשר דגנים מלאים פחות מזוקקים [מקור]. תגובות גליקמיות גבוהות משפיעות על רמות אינסולין בפלזמה לרעה, הן שנחשבות לבסיס התסמונת המטבולית [מקור]. נראה שתפריט עם אינדקס גליקמי גבוה או עומס גליקמי גבוה (תוצר של אינדקס גליקמי תזונתי וצריכת פחמימות כוללת מוגזמת) מגבירים את הסיכונים לסוכרת מסוג 2 ולמחלות עורקים כליליים, ובהמשך הדרך לאי-ספיקת כליות. עמידות לאינסולין (insulin resistance – או תנגודת לאינסולין מתחילה כאשר אנחנו עוברים את הקיבולת שלנו לאחסון אנרגיה עודפת. תאי השומן בגופנו מלאים יתר על המידה ואין לאן לדחוף את עודף הגלוקוז שזורם בדם) בה ידובר בפרק הבא נקשרת לצרה זו [מקור]. האובדן הדרמטי של סיבים ומיקרונוטריינטים במהלך תהליך הטחינה, וטיהור המזון ממרכיבים שמקלקלים את הרווחים של התעשייה בשל בעיות שימור שהוזכרו כבר קודם עשויים כך נראה לעודד תחלואה על ידי ההשפעות השליליות של מחסור בסיבים הללו בדגנים שמעובדים היטב.

לעומת זאת, דגנים מלאים ומזונות העשויים מדגנים מלאים, יחד עם פירות, ירקות ושעועית, מספקים פחמימות שמתעכלות באיטיות, הן עשירות בסיבים, ויטמינים, מינרלים ופיטונוטריינטים. עדויות רבות מצביעות על כך שאכילת דגנים מלאים או דגנים עתירי סיבים תזונתיים, ולא דגנים מזוקקים מאוד, מפחיתה את הסיכון למחלות לב, כלי דם ואי ספיקת כליות [מקור].

משה מכה בסלע לטינטורטו יצירת מופת בסקולה גרנדה די סן-רוקו (Scuola Grande di San Rocco) מוקדשת לרוקו הקדוש המגן מפני מחלות ומגפות. ונציה – סלפי.

מים

המים נשכחים בדרך כלל בתחומי הרוקחות והתזונה, זאת למרות היותם חומר התזונה החיוני ביותר. אובדן נוזלים, בעיקר בזיעה, שאינו מפוצה כראוי על-ידי שתייה, שכיח בקרב אנשים מבוגרים, חולי כליות, סוכרת ועלול להתבטא בהתייבשות [מקור]. ההסתמנות הקלינית במצב של התייבשות תלויה בכמות הנוזלים שאבדו; ככל שדרגת ההתייבשות חמורה, ניתן לצפות בפגיעה קשה יותר בתפקודים הגופניים והקוגניטיביים של החולה כשהפגיעה המיוחסת לכליות עלולה להיות חמורה. מומלץ לשתות מים בכמויות קטנות ולעיתים קרובות. על מנת לעודד צריכת נוזלים, חשוב שהשתייה תהיה קרירה, טעימה, נגישה ולא מוגזת. יחד עם זאת מצב ההידרציה (Hydration)נקבע על ידי מאזן המים (ההבדל בין כניסת מים לתפוקה) [מקור]. היפו-הידרציה או מאזן מים שלילי מושפעים מגורמים רבים, בין אם נפשיים (כלומר, חוסר תחושת צמא) או מרצון [מקור] וכן מסיבות חיצוניות (למשל, יתר תרופות – שימוש של תרופות מרובות בו זמנית על ידי אדם אחד שמכונה פוליפארמה או צריכה כרונית של תרופות מסוימות). תרופות עלולות לגרום להופעת תת-הידרציה באמצעות הגברת סילוק המים באמצעות שלשול, שתן או זיעה; ירידה בתחושת הצמא או התיאבון; או שינוי של ויסות חום מרכזי. מצד שני, חומרי עזר פרמצבטיים גורמים לשינויים במצב הידרציה על ידי הקטנת זמן המעבר במערכת העיכול או הגדלת קצב מערכת העיכול או חדירות המעיים – עוד בנושא תרופות מייבשות בפרק ו' של התכנית לשיקום הכליות פרק ו'.

כאשר חולה כליות מתחיל "תכנית לשיקום הכליות" יש לשוב ולבחון מצב מים בגופו ומקובל להנחות לשתייה של עד 15 כוסות לגבר ו 12 כוסות מים לאישה.

המים הכוללים בגוף כוללים מים תוך תאיים וחוץ תאיים ותלויים מאוד בכמות המסה הגופנית והשרירית [מקור1, מקור2]. לפרמטר המעיד על הרכב הנוזל הכולל קוראים: הידרציה (HS). בהקשר זה, מאזן מים (WB), מאזן הנוזלים בגוף תלוי ביחס שבין צריכת הנוזלים לבין הפרשתם. מצב שמוגדר כהבדל בין כניסת מים לתפוקה, היחס בין צריכת הנוזלים לבין הפרשתם. מצב זה משמש כפרמטר נפוץ להערכתם של HS. מספר מנגנונים שבאמצעותם מאזן המיםWB נשאר יציב, ובהן מוכרת לכל תחושת הצמא, משמש מגן ופיצוי על אובדן מים באמצעות הפרשת הורמון וזופרסין (Vasopressin), גירוי של מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, הפחתה של מומסי הכליה והפרשת מים [מקור]. במצב אידיאלי, WB, כניסות המים שווה לתפוקותיהם. עם זאת, בנסיבות מסוימות, מתרחש חוסר איזון בין צריכת מים ואיבודם, למאזן המים WB מתקבל סימן שלילי, מה שמוביל לדיאגנוזה: היפו-הידרציה (hypohydration) [מקור]. מצב כזה מסווג כהיפרטוני, איזוטוני או היפוטוני. תת הידרציה היפרטונית מופיעה כאשר איבוד המים עולה על איבוד הנתרן, מצב שנמצא בעיקר בקרב אנשים שסובלים מזיהומים ובתקופות של מזג אוויר מאוד חם [מקור]. כאשר הפסדי המים והנתרן דומים, כמו במקרה של הקאות או שלשולים, לרוב מתרחשת תת הידרציה איזוטונית [מקור]. לבסוף, בהיפו-הידרציה היפוטונית, הפסדי נתרן גדולים יותר מאשר איבודי מים מכונה גם היפונתרמיה: מעבר לתת נתרן בנסיוב עקב שתיית יתר. סוג זה של תת הידרציה שכיח בחולים המטופלים בתרופות משתנות [מקור].

מבוגרים מצמצמים שתיה וחוששים מיתר מים – תופעה זו מפריעה לתכנית לשיקום הכליות. מים מסולקים באמצעות שתן, צואה, הזעה או נשימה ותלויים מאוד בגורמים פנימיים וחיצוניים, כגון פעילות גופנית, מזג אוויר, או דו-קיום של פתולוגיות, למשל, זיהומים, מחלות כליות ו / או שלשול [מקור1, מקור2, מקור3]. בהקשר זה יש להבליט מחקר שפורסם לאחרונה והראה שאיבוד מים שאינו מובחן דרך העור והנשימה הולך וגדל עם הגיל, ומגביר את הנטייה של אנשים מבוגרים ויותר בקרב קשישים להיפו-הידרציה [מקור] כלומר יתר נתרן בדם עקב מחסור במים. שתו מים, החשש מביא להתייבשות ומעלה נתרן בדם, כלומר יתר נתרן בדם עקב מחסור במים וכן להפרעות בתפקוד הכבד, תחושת עייפות לא מוסברת, גם ללחץ דם נמוך, נמנום, טמפרטורת גוף מוגברת, בצקות והפרעות נוירולוגיות [מקור].

בפרק הבא נדון בצרכי האנרגיה של הגוף.

הגם שגופנו מסתגל למחסור. תכונה שמבססת מחלות כרוניות, הוא מוכרח למלא את התאים השונים כדי לאפשר לאבריו להשתמש במולקולות דלק. בהמשך אעמוד על הגורמים המעורבים בתהליך הזה וגם על נושא כאוב שמכונה תנגודת האינסולין שנקשר ביכולתנו להעניק לגוף את החומרים הדרושים להפקת האנרגיה – במידה הנכונה. לפני שנפרד מפרק זה בנושא הרגלי המחסור האנרגטי של אינדיאנים בדרום מערב ארצות הברית הביא לכך שבעבר כבר פתחו הסתגלות למצב זה באמצעות "גנים חסכנים" (thrifty gene). גופם הגיע לידי כך שמצא דרך ליעלה בצורה יוצאת דופן לנצל את מעט הקלוריות שמגיעות אליו מתפריט התזונה שכלל שעועית, דלעת ותירס עם מעט חלבון ושומן מהחי. בהדרגה הוא בא לידי ניצול מרבי של הדלק (הקלוריות) במזון שלהם [מקור].

אנו יכולים לחשוב על גוף האדם כעל סביבה דינמית שבה כל תא צריך להחליף באופן קבוע ולפעמים באופן מחזורי את סוג המצע שמתחמצן ו/או מיוצר בו. התאמה זו היא חיונית והיא מושגת רק באמצעות מספר מנגנוני הרגולציה המעורבים בבקרת הטרנספורמציה וניצול האנרגיה. יתרה מכך,

הסתגלות תאית הופכת מכרעת יותר כאשר אנו בוחנים את התנאים הפיזיולוגיים המגוונים שאורגניזם נחשף אליהם על בסיס יומי.

למשל, במהלך הלילה אנחנו בדרך כלל לא אוכלים, סוג של "צום" שאחר כך מופרע בארוחת הבוקר, ובפעמים אחרות אנחנו פשוט נחים, או מתאמנים. במצבים אלה, סוג וכמות החומרים המזינים הזמינים לתאים משתנה בפתאומיות [מקור]

בהמשך:

סוגי תאים שונים דורשים מולקולות דלק שונות [מקור]

התבוננות בחמישה סוגים שונים של תאים והאופן בו הם משתמשים בדלק ביולוגי או במולקולות דלק: חומצות שומן, חומצות אמינו וגלוקוז גם קטון מרחיב את התמונה –

תאי דם אדומים מסתמכים על גלוקוז לצרכי האנרגיה שלהם והם ממירים גלוקוז ללקטאט דרך מתפורר [מקור] פירובט (תסיסה של חומצת חלב).

תאי המוח מסתמכים על גופי גלוקוז וקטון לצרכי האנרגיה שלהם. גלוקוז הוא הדלק היחיד בו משתמשים בפועל גם תאי המוח וכן תאי הדם האדומים, אליהם הגלוקוז מגיע בנהר ההובלה – זרם הדם; לכן, נוכחותו בזרם הדם, וכמותו שם הכרחית לסיפוק אספקה ​​קבועה לשמירה על תפקודם התקין [מקור]. אינסולין – הוא הורמון פפטיד המופרש על ידי תאי ה-β של איי הלבלב של לנגרהנס ושומר על רמות גלוקוז תקינות בדם בעזרת היכולת שלו להביא לספיגת גלוקוז בתאי הגוף .התפקיד הראשוני של האינסולין הוא זה – וויסות ההומאוסטזיס של הגלוקוז בזרם הדם. הוא שמונח על כתפי האינסולין. הרקמות שיש להן רגישות לאינסולי, מווסתות עבורו, בו-זמנית את הגלוקוז הן על ידי קצב ייצור הגלוקוז מהכבד (והכליות), והן על-ידי קצבי ההסרה שלו מרקמות היקפיות (בעיקר משריר השלד) [מקור]. רקמת השומן שיש לה כזכור תפקיד באיזון ה-pH היא שותפה מרכזית גם בתרחיש זה, המספקת חומצות שומן לא מאוסטריות (NEFA) כדלק חלופי לשרירי השלד, הכבד והכליות. כאשר רמות הגלוקוז בדם יורדות. מנגנונים אלו נתמכים על ידי הפרשת אינסולין. השינויים בהפרשת האינסולין ופעולה מתואמת, מאוד מתואמת על ידי מערכת העצבים המרכזית (CNS) מבטיחה מעבר מצע מתאים בין רקמות כדי לענות על צרכים מטבוליים, כגון במעבר שלאחר ספיגה לאחר ארוחה [מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. מחסום הדם-מוח ברוב המצבים מונע גישה של שומנים לתאי מערכת העצבים המרכזית (CNS). לכן, גם תאי CNS מסתמכים אך ורק על גלוקוז כמולקולות דלק שלהם [מקור]. בצום ממושך, לעומת זאת, גופי קטון המשתחררים בדם על ידי תאי כבד כחלק מחילוף החומרים המתמשך של חומצות שומן משמשים כדלקים לייצור ATP על ידי תאי CNS. עם זאת, בשני המצבים ובניגוד לתאי דם אדומים, שחסרים מיטוכונדריות, תאי מערכת העצבים המרכזיים בעלי מיטוכונדריה. לפיכך, הם מסוגלים לחמצן לחלוטין גלוקוז, וליצור כמויות גדולות יותר של ATP.

רקמת השומן משתמשת בחומצות שומן ובגלוקוז לצרכי האנרגיה שלה. תאי רקמת השומן הם מחסן השומן בגוף, נהוג לחשוב שבמהלך צום, מקור חומצות השומן לתאי רקמת השומן הוא המלאי שלהם. מיד לאחר ארוחה רגילה, תאי רקמת השומן מנצלים (כתאי שרירי השלד) גם גלוקוז ובשיעורים משמעותיים [מקור].

תאי הכבד משתמשים בעיקר בחמצון חומצות שומן לצרכי האנרגיה שלהם.

תאי שריר משתמשים בחומצות שומן, גלוקוז ובחומצות אמינו כמקורות האנרגיה שלהם. (חומצות שומן נחשבות הדלק העיקרי ששריר הלב צורכים לתפקודם [מקור]). יחד עם זאת ככל שעצימות האימון עולה, חמצון הגלוקוז עולה על חמצון חומצות השומן.

רוב התאים בגופנו משתמשים בגלוקוז לסינתזת ATP, לסיפוק צרכי האנרגיה שלהם, אך ישנן מולקולות דלק אחרות וחשובות באותה מידה לשמירה על שיווי המשקל או ההומאוסטזיס של הגוף. ואכן, למרות שמסלולי החמצון של חומצות שומן, חומצות אמינו וגלוקוז מתחילים באופן שונה בתאי הגוף השונים, מנגנונים אלו מתכנסים בסופו של דבר למסלול משותף אחד, הוא מחזור TCA, הנודע שמתרחש בתוך המיטוכונדריה (מעגל קרבס מכונה גם מעגל חומצת הלימון. מדובר במעגל, שמתחולל בתוך אברונים בתא הקרויים מיטוכונדריה, הוא שלב ביניים בתהליך הנשימה התאית [מקור]). המקור לאנרגיה משומן נדרש מאוד כי תפוקת ה-ATP המתקבלת מחמצון שומנים היא מעל לפי שניים מהכמות המתקבלת מפחמימות וחומצות אמינו. אז למה לא כל התאים פשוט משתמשים בשומנים כדלק?

המשך

אילוף הכליות הסוררות – כאן

לתחילת המאמר – לפרק א'

לפרק ב' – כאן

לפרק ג' – כאן

לפרק ה' – כאן

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *